<h1>ארחות חיים הלכ' תפילת ערבית סימן ו'</h1>
<h2>דף ב.</h2>
ורבינו האיי כתב וצבור דמצלו תפלת ערבית וקאמרי את שמע קודם צאת הככבי' ולא יכיל איניש לעכובינהו ולאחרינהו דבעונות כמה קהלות אקילו על נפשיהון בכך ומצלו קודם צאת הככבים איזהו עדיף ליצלי איניש בהדי צבורא י"ח ברכות משו' דברוב עם הדרת מלך ושביק ק"ש וברכות שלפניה ושלאחריה עד צאת הככבים או לעכובינהו עד צאת הככבים ומתפלל ביחיד דסמיך גאולה לתפלה כר' יוחנן דבארץ ישראל הכין עבדין מצלן של ערבית ובתר הכי כי מטא זמן ק"ש קרו ולא איכפת להו למסמך גאולה לתפלה של ערבית. ואנחנא הכי חזי לנא דבק"ש בעונתה וסימן לדבר צאת הככבים דאורייתא וטפי עדיפא מלמסמך גאולה לתפלה ואי חזי לצלויי ראשונה דבהדי צבורא רשות ושניה חובה שפיר דאמי. וכתב הר' אשר ז"ל והמדקדקין קורין את שמע בלא ברכותיה ובצאת הככבים קורין אותה בברכותיה ואע"פי שאין סומכין גאולה לתפלה אין בכך כלום ונראין הדברי' שלא נאמרה סמיכות גאולה לתפלה אלא בשחרית דאם כן דבתפלת ערבית נמי אמרינן הכי אמאי אמרינן קדיש בין גאולה לתפלה ועוד שאומר אחר השכיבנו ברוך ה' לעולם. והרי"ג ז"ל חבר בהלכותיו ומי שקרא את שמע ויתפלל פעם אחרת ויסמוך גאולה לתפלה בביתו הרי זה משובח אבל צריך כוונה גדולה למי שהתפלל בב"הכ וחוזר ומתפלל בביתו פעם אחרת בעבור שהיא תפלה יתירה ובהלכות ק"ש כתבתי דעות הפוסקים בארוכה על זה.
